דברים שלא ידעתם על עדשים
מכירים את הסיפור על הנסיכה והעדשה? אותה קטנית קטנטנה שלא נתנה לנסיכה האמיתית לישון טוב בלילה, גם כשהייתה מוטמנת מתחת לערימת מזרונים גדולה… (אגב הסיפור המקורי נכתב על ידי הנס כריסטיאן אנדרסן בשם “הנסיכה והאפון” אך תורגם לעברית בשם הידוע “הנסיכה והעדשה” ואם לא יצא לכם להכיר – חפשו בגוגל… זה דווקא נחמד). בכל אופן, אותה עדשה שובבה מוכרת לנו בשלל צבעים (כתום, צהוב, ירוק, שחור ואפילו יש כאלה בגוון מנומר). הצמח של העדשים מכיל תרמילים שבהם עד שלושה זרעים המכילים ריכוז גבוה של כ-20% חלבון, מה שהופך את העדשים למקור נפלא של חלבון צמחי, בריא ועשיר בויטמינים ומינרלים המסייעים לפעילות הלב וכלי הדם, תורמים לתפקוד מערכת העצבים והשרירים. למי שלא יודע, עדשים לא מכילות כלל נתרן ודלות בשומן ונחשבות לאחד המזונות הבריאים שחשוב לשלב בתפריט שלנו ושל ילדינו. מאחר והעדשים עשירות בסיבים תזונתיים הם יעניקו תחושת שובע רבה יותר לעומת אכילת אורז לבן באותה כמות לשם השוואה, ובכך למעשה תורמים לאכילה מתונה ובקרת משקל, ועל פי מחקר שנעשה במרץ 2016 בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition גילו החוקרים שקבוצת הנבדקים (שמנתה 940 איש ואישה*) במחקר שהוסיפה לתפריט היומי שלהם מנת עדשים יומית, של כ3/4 כוס עדשים (בערך 130-140 גרם) וזאת ללא שום הגבלה או שינוי בכמות הקלוריות שאכלו, הפחיתו ממשקלם מבלי שעשו מאמץ כלשהו או נמנעו ממאכלים שהיו רגילים לאכול לפני המחקר, ולא זאת בלבד, אותם חוקרים גילו שעדשים בפרט וקטניות בכלל תורמות לעליה בתחושת השובע ב-31%.
על פי יצחק בן אורי ז”ל בספרו “תזונת האדם ובריאותו” העדשים הבריאות ביותר הן העדשים הירוקות משום ש”ריכוז העמילן שבהן הוא הקטן ביותר והן מכילות ברזל”. ההמלצה הגורפת היא להנביט את הקטניות ככלל ועדשים בפרט, מאחר וזה מקל על עיכולן. כדאי לזכור שעדשים כתומות הן הקלות ביותר לעיכול. הן מתבשלות מהר ומתרככות על למצב “עיסתי” הדומה למחית וניתן להכין מהן בקלות פירה עדשים או קציצות והן מעולות להסמכה של מרקים, תבשילי קדרה ורטבים שונים. עדשים שחורות לעומת זאת, אינן מתרככות ושומרות על צורתן בבישול, ולכן מתאימות להכנת סלטים / ממרחים (ראו מתכון*) ו/או מג’דרה. כנ”ל עדשים ירוקות/ מנומרות אך הן רכות יותר לעומת העדשים השחורות.
