תגידו תאמת… נכון שברגע שאתם שומעים חסה עולה לכם תמונה של דוגמנית דקיקה מול העיניים או לחילופין נפש מיוסרת בדיאטה? הדימוי של החסה הוא ממש לא חיובי, והרבה ממש לא מתלהבים ממנה. מצד שני, שוחרי בריאות (כמוני) יתלהבו ויכניסו אותה לכל סלט, שיר או כריך ללא נקיפות מצפון.
דעו לכם שחסה נחשבת לצמח מרפא והיא עשירה בחלבון (מי מכם מופתע עכשיו?), יש בה שומן (כן כן…), פחמימות, סיבים תזונתיים, מינרלים וויטמינים חיוניים. היא עשירה בוויטמין K ובחומצה פולית ומעולה לנשים בהריון ומניקות, המסייעת למניעת מומים מולדים בעובר, ומפחיתה סיכויים לחלות במחלות כלי דם ולב.

החסה מומלצת לצריכה לאנשים בכל הגילאים משום שהיא עשירה בסידן שמחזק את השלד, העצמות והשיניים, יש בה אזלגן, מגנזיום, זרחן, אבץ, נתרן, ויטמין C – קריטי למערכת חיסון בריאה, ושפע ויטמיני B ו-A.
היוונים התשמשו בחסה לרפא בהפרעות שינה, מסתבר שהנוזל הלבן שיש בתוך עלי החסה, מיטיב עם דרכי הנשימה, מאט את קצב פעילות הלב ומאפשר תחושת רוגע ואף אנטי דיכאוני.
בגלל כמות הכלורופיל הגבוהה שיש בחסה (כמו בכל העלים הירוקים), היא מאפשרת לגוף לאזן את רמת החומציות, הנוצרים בשלבים שונים של עיכול (בעיקר של חלבונים).
אם אתם הולכים לירקן ולא בטוחים איזו חסה לקנות, דעו כי מבין כל סוגי החסות, חסה רומית או חסה ערבית נחשבות לבעלות הערכים התזונתיים הגבוהים ביותר, ויש בהן כמות כפולה של חלבון וסידן, עד פי 3 יותר ויטמין K, פי 4 ברזל ופי 8 ויטמין A, לעומת חסה מסולסלת מסוג “אייסברג” למשל.
כדאי לשלב חסות בתזונה בשייקים, סלטים, להקפיץ במחבת או להוסיף לתבשילים ומאפים ממש כמו במזרח שם משתמשים בה בדומה לתרד או עלי מנגולד.

